נוער ופוליטיקה במזרח התיכון

לפי חגי ארליך, בספרו נוער ופוליטיקה במזרח התיכון, אנו עדים לקיומן של תפיסות סותרות באשר למהות ולמקומו של הפרט בו. לטענתו, נראה כי המתח בין שלוש התפיסות – המזרח תיכונית הפלורליסטית, הפאן-ערבית המודרנית והאסלאמית פוליטית – מתקיים בנפשו של כל אחד מבני האזור, הנע במשך חייו בין ערביותו, אסלאמיותו ואזרחותו הממלכית ארצית.

 דברים הללו אינם חלים רק על עולמו הפנימי של הפרט. אם נתבונן בהיסטוריה של המאה בעשרים בראייה כלל אזורית ומכלילה, נמצא כי פרקיה התנהלו גם הם תוך מעבר בין שלוש הזהויות שלעיל. שנות העשרים היו שנות השיא של המזרח-תיכוניות, שנות ההתבססות וההתמסדות של המדינות השונות והנפרדות, ושל התייצבות המשטרים הפרלמנטריים האזרחיים, החילוניים למחצה. בשנות השלושים החלה צמיחתה מחדש של הפאן-ערביות. צמיחה זו לוותה בהופעתן של תנועות לוחמניות חוץ-פרלמנטריות, שחלמו על איחוד האזור במונחיה של הערביות המודרנית. תנועות אלה הבשילו בשנות החמישים והשישים, שעמדו בסימן ההגמוניה של המהפכנות הערבית, החילונית והסוציאליסטית. בשנות השבעים שבו והתייצבו המשטרים השונים של ארצות המזרח התיכון, וחלום אחדותו הערבית של האזור כמו נגוז. אלא שעתה עלה האסלאם הפוליטי, המוסיף לקרוא תגר על מהותו המזרח תיכונית של האזור עד עצם היום הזה. 

לטענתו של חגי ארליך, אחד הכוחות הראשיים, שהניעו את המעבר בין הזהויות בחברות הערביות של המזרח התיכון, הוא המאבק בין הדורות. בהשתמשו במושג דורות הוא מתכוון לדורות היסטוריים, קרי קבוצה של אנשים באותה קבוצת גיל שגיבשה את תפיסת עולמם בעקבות חווית יסוד משותפת, שהתרחשה בתקופת התעצבותם שלהם, במעבר מן הנעורים אל הבגרות. מטבע הדברים כל דור היסטורי מנסה לעצב את המציאות לפי תפיסותיו, כאשר הוא קורא תיגר על ערכי הדור הישן ומנסה ליישם את תפיסותיו במטרה לשנות את המציאות.  

מכאן וניטיב להבין את המזרח תיכוניות של שנות העשרים אם נתחקה אחר דמותו של הדור ההיסטורי של אותה תקופה; הן הנוער המשכיל שפרץ ב-1919 לחוצות קהיר, הן זה שכיהן בממשלת האמיר פייצל בדמשק. ניטיב להבין את הפאן-ערביות אם נתחקה אחר תרומתו של הנוער המשכיל ליצירת רוח שנות השלושים, ואם נראהו כדור היסטורי, שנציגיו תפסו את השלטון ברוב ארצות האזור בשנות החמישים. גם את האסלאם הפוליטי בין ימינו ניטיב להבין אם נעמוד על מרכזיותו של הנוער המשכיל בתנועות הרדיקליות של מצרים, בקרב הפלסטינים, וכדומה.   

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s