האסלאם הרפורמי – סלפיה

יש לראות בתהליך הרפורמיזם באסלאם מאז שלהי המאה התשע-עשרה כריאקציה לחדירת זרים ולשלטונם, התנגדות לאימפריאליזם – ומאוחר יותר לקולוניאליזם האירופי – וכאחד המרכיבים של התנועה הלאומית המודרנית בעולם הערבי בחיתוליה וניצניה. תנועת הסלפיה – תחייה והתחדשות אסלאמית – הייתה מושפעת מרעיונותיו המעורפלים של ג'מאל אל-דין אל-אפגאני (1897-1839), איראני במוצעו שהשתקע זמנית במצרים, ואחר כך מרעיונותיו של מחמד עבדו (1905-1849). תנועה זו שאפה לתחיית האסלאם אך גם לתיקונו. היה זה זרם דתי-מחשבתי ומדיני כאחד, ורב סתירות. הרצון לחדש את כוחו של האסלאם, לחזקו ולהעמידו מול השפעותיו החילוניות של המערב, יכול היה להביא, ואכן הביא, למאמץ לתקן את מנהגי האסלאם, למציאת גשר בין האסלאם ומאמיניו ובין צרכי החיים המודרנים, וכן להעמיד את החינוך האסלאמי על יסודות חדישים-משכילים על ידי יסוד מכללות ובתי-אולפן להוראה מתוקנת של תורת האסלאם ולדיון חופשי עליה. מחמד עבדו דגל בפתיחת שערי האיג'תיאד כדי להתמודד עם הזמנים המשתנים והדרישות בחברה המודרנית שלאחר המהפכות האידיאולוגיות והמהפכה התעשייתית באירופה מאז שלהי המאה השמונה-עשרה; לחזק את האסלאם ולהתאימו לחידושים כך שיוכל להתמודד עם אירופה ולצמצם פערים בין ציוויליזציות.

כפי שהבינו אל-אפגאני, עבדו וסלפים אחרים, לא זו בלבד שהאסלאם עלה בקנה-מידה אחד עם התבונה עם קידמה ועם סולידאריות ומודעות חברתית , הבסיס לציוויליזציה מעוגן ונעוץ במקורות האסלאם. מחד, הסלפים המקוריים עד מלחמת העולם הראשונה דחפו לשחרר את המחשבה מכבלי החיקוי (תקליד) מתרבויות זרות, ולהבין את האסלאם כפי שהוא הובן על ידי הנביא מחמד, הראשידון, וזאת לפני כל המחלוקות שהופיעו בדת. יש להימנע ככל האפשר מבידעה, מחריגה מגבולות, ומזיוף. במילים אחרות: להתמודד עם סכנות מסוג אלה של השפעה הרסנית של האימפריאליזם האירופי אך גם מרעיונות "מושחתים" של הטריקות הצופיות שעיוותו את האסלאם והכניסו לתוכו רעיונות מאגיים ומיסטיקה. יש לטהר את האסלאם. מאידך, בד בבד עם הצורך להתנגד לאימפריאליזם האירופי ששוטף את עולם האסלאם בכלל ואת האזורים דוברי הערבית בכלל באימפריה העות'מאנית ובמרוקו השריפית-עלאווית, התנגדות פסיבית, אין לשלול על הסף ולפסול רעיונות מערביים קונסטרוקטיביים. המערב הינו מחסן של מוצרים טובים ושליליים. אורך החיים המערבי הו מושחת ושופע זנות. אבל הטכנולוגיה המערבית, ידע בשפות זרות, ארגון שלטוני ייצוגי ודמוקרטי —  כל אלה יכולים לסייע לאסלאם, לחזקו בתחום התעשייתי, הכלכלי, החינוכי ולמחוק את העליונות של אירופה על האסלאם.

אולם אותו רצון לחזק את כוחו של האסלאם יכול היה להביא לשיבה פונדמנטליסטית של אדיקות קיצונית נוסח החוואריג', מעין ניסיון להשליט על חיי החברה והציבור את האסלאם כמו שהוא, ללא כל תיקונים ליברליים. ואין גבול ברור וקבוע בין גישה רפורמיסטית ובין אדיקות שמרנית, אלא עניין של מידה. רוב אנשי הסלפיה, כולל אלה ממוצא סורי שהתיישבו במצרים ביניהם עבד אל-רחמן אל-כוואכבי (1903-1849) ורשיד ריד'א (1935-1865), ועוד כאלה, אשר החלו את דרכם כמתקנים אך מול סחף זרמם המהיר של החילון וההתמערבות, המודרניזציה, המיכון – נהפכה עמדתם לשמרנית בעיקרה. ומכאן הדרך לאסלאם הרדיקאלי נוסח חסן אל-בנא ו"האחים המוסלמים" קצרה. הסלפיה אף טיפחה את רעיון "אחדות האסלאם", רעיון שממנו צמחה התנועה הפאן-אסלאמית, למרות שהיא נשארה כמעט תמיד בתחום הרעיוני בלבד. הסלפיה, חרף הנטיות הפאן-אסלאמיות, הפכה לתנועה בעלת מודעות לאומית ערבית בקרב הערבים במזרח התיכון ובמצרים ולא רק תנועה השואפת לאגד תחת חסותה את כל המוסלמים – ערבים ומוסלמים לא ערבים כאחד. כאן יש שני מעגלים במצרים ובמגרב בעיקר: מעגל פאן-אסלאמי לכל המוסלמים; ומעגל פאן-ערבי לאחדות וללאומיות ערבית. ממילא טענו הסלפים, האסלאם הוא יצירתה של רוח האומה הערבית, וספרו הקדוש הקוראן כתוב בערבית; ורוב הערבים מוסלמים הם.

אין ספק שלהתעוררות הלאומית המצרים בשלהי המאה התשע-עשרה  וראשית המאה העשרים יש חלק לזרם הסלפי, אם כי במקביל התפתחו זרמים של אידיאולוגיות לאומיות על רקע חילוני ביוזמת ערבים משכילים שלמדו באירופה או במוסדות חינוך מודרניים בתוככי מצרים. גם אלה התנגדו לאימפריאליזם-קולוניאליזם הזר לא פחות מהסלפים, וביניהם נמנו חזב אל-אומה בראשות אחמד לוטפי אל-סייד שהייתה מאז שנוסדה ב-1907 מודרניסטית-מתמערבת, השואפת לרפורמות.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s