התנועה הלאומית היהודית: ניתוח סוציולוגי

יעקב כ"ץ במאמרו מנתח את התפתחותה של התנועה הלאומית היהודית ניתוח סוציולוגי. הוא מציין שלקראת סוף המאה ה-18 לא היה איש שהטיל ספק בכך שהיהודים הם יחידה אתנית, הנבדלת מן התושבים המקומיים בכל מקום שהקימו להם קהילה. הוא הדין באחדותם של הקהילות היהודיות על פני כל העולם. לדעתו של כ"ץ, מבחינת התודעה הלאומית אפשר לטעון שעל סף התקופה המודרנית היו היהודים מוכנים לקראת תנועה לאומית יותר מכל קבוצה אתנית אחרת באירופה. אולם אף על פי שהקדימו היהודים את העמים האחרים באפשרויות הפוטנציאליות שלהם לקיומה של לאומיות מודרנית, פיגרה התנועה הלאומית היהודית אחרי רוב עמי אירופה.

פער זה נובע, לדעתו, מההשפעה שהייתה לתקופת ההשכלה על המבנה החברתי הישן. בשל הריסתו של הסדר הישן אימצו אנשים וחברות סמלים חדשים לליכודם, והם מצאו אותם בסממנים האתניים, שהועלו לדרגת ערכים מוחלטים. היהודים, שהיו חסרים סממנים אתניים משותפים, כגון שפה וטריטוריה, מצאו את עצמם לא כיחידים חופשיים החיים זה לצד זה, אלא כיחידים המפוזרים בתוך חברות של לא-יהודים, ודומים לשכניהם הלא-יהודים.

לטענתו של כ"ץ, רעיון המשיחיות היהודית, שהמשיך לחיות בקרב המוני היהודים גם במהלך המאה ה-19 היה הדלק שהניע את התנועה הלאומית היהודית; רבים מהיהודים אף האמינו שהנה עומדת להתחולל נקודת המפנה הגדולה בהיסטוריה היהודית. באותו זמן החלה לפעול בקרב העם היהודי קבוצה של אנשים שהושפעו הן במחשבה והן במערך הרגשות הן ממקורות יהודיים ולא יהודיים. המבשרים של אותה תנועה היו רבי יהודה אלקלעי (1878-1798)[1], צבי הירש קאלישר (1874-1795)[2] ומשה הס (1875-1812)[3]. שלושתם מייצגים את שני הטיפוסים העיקריים של הלאומיות היהודית. הטיפוס האחד היה צריך להשתחרר מן היסודות הלא מציאותיים בתפיסת המשיחיות המסורתית, ואילו הטיפוס השני, שנטש תחילה את המסורת מכול וכול, היה צריך לחזור ולגלות את המשמעויות התרבותיות והפוליטיות שלה.

קאלישר, הס ואלקלעי ואנשים אחרים בני דורם, פעלו בעיקר בשנות השישים של המאה התשע-עשרה. אמנם כבר היו לפני זה רעיונות בדבר עלייה לארץ ישראל למען זירוז הגאולה, אבל אף אחד מהם לא הצליח ולא סחף אחריו את ההמונים.[4] לטענתו של כ"ץ, בשנות השישים של המאה התשע-עשרה החלו הרעיונות הלאומיים לתפוס תאוצה, הואיל ובשנים האלה נשלם תהליך האמנציפציה ברוב ארצות אירופה המערבית. כל עוד נמשך המאבק על שוויון פוליטי, לא היה מקום לרעיון הלאומיות היהודית. זאת מכיוון שהטענה שהיהודים הם ישות לאומית נפרדת שימשה אחד מכלי הנשק של שוללי האמנציפציה. כאשר האמנציפציה נשלמה, היה אפשר להציג את רעיון הלאומיות כשלב הבא, אשר הוצגה לפעמים כהמשך טבעי לאמנציפציה עצמה.

כ"ץ משתמש במאמרו בלשון הסוציולוגיה ומכנה את הלאומיות אוטופיה[5]. לאור אופייה האוטופי של הלאומיות היהודית הוא טוען שלא הצורך הוליד את הרעיון, אלה הרעיון הוליד את התופעה החברתית, את ליכוד חבורת המבשרים. השגת המטרות האמיתיות הייתה כרוכה בעקירתם של היהודים מסביבתם והשתרשותם בארץ חדשה, שהתנאים בה אחרים. דבר זה יכול היה להתבצע רק כאשר לרעיון עצמו נצטרפו כוחות אחרים. [6]

ההגשמה הממשית של המטרות נעשתה לראשונה בשנות השמונים, כאשר גורמים פוליטיים וכלכליים עקרו ממקומם יהודים רבים באירופה. מתוך שניים וחצי מליון יהודים שהיגרו מרומניה ומרוסיה בשנים 1914-1880 (מה שאנו מכנים העלייה הראשונה והשנייה), רק 70 אלף התיישבו בארץ ישראל. רק אלה עשו זאת למען האידיאל, ומתוך הכרה שהם מקריבים קורבן למען המטרה המשותפת.

כ"ץ מציין את אופייה האוטופי של הלאומיות היהודית כדבר המקנה לה מיקום מיוחד בין התנועות הלאומיות. לטענתו, כל חזון לאומי ששירת תנועה לאומית חזה שינויים במבנה הפוליטי של הארץ הנוגעת בדבר. מרבית תומכיהן של התנועות הלאומיות באו מן השכבות שהיו בתזוזה ואשר קיוו את תיקונן בסדר דברים חדש. לעומת זאת במקרה של הלאומיות היהודית לא צמח הרעיון הלאומי כאידיאולוגיה המשקפת את האינטרס של איזה מעמד מוגדר, אלא כאוטופיה לאומית, שכוח השפעתה נבע מעובדת היותה מרומזת במסורת המשיחית.

בשלב האחרון והחשוב של העלייה הגיעו אנשי העלייה השנייה. הללו היו צעירים אינטלקטואליים, חדורי אידיאולוגיות חברתיות וסוציאליסטיות. רובם פנו עורף לרקע המסורתי שלהם, וקיימו מגעים עם זרמים חברתיים ופילוסופיים מודרניים. לזרמים האלה היו מהלכים בחברה הכללית, והדיהם הגיעו גם לחברה היהודית, לפחות בשוליה. לאחר שנואשו אותם צעירים יהודים להגשים את מטרותיהם האישיות והחברתיות, יצאו לבנות חברה חדשה. הם הביאו איתם קשת רחבה של אידיאולוגיות, והיו מאוחדים רק בדבקותם בחזון התחייה הלאומית.

בסיכומו של דבר, לטענתו של כ"ץ, הכוח המניע שפעל בעלות הרצל על הבימה ההיסטורית היה רעיון הלאומיות היהודית, ששאב את כוחו מן המשיחיות הישנה שלבשה פנים חדשות. רעיון זה היה יורד לטמיון כאוטופיות אחרות לולי התלהבותם של הלאומיים, שקיבלו את הרצל כקבל מנהיג שלוח-אל. מכוח הלאומיות, ששאבה את עוצמתה ממקורות המשיחיות, הפכה האוטופיה של הרצל בסופו של דבר למציאות.

 


[1] רב העדה הספרדית בעיר זֶמֶלין (יוגוסלביה), שקרא לייסוד מדינה יהודית בארץ ישראל. את ספריו הראשונים, "דרכי נועם" ו"שלום ירושלים", פרסם ב-1839 בשפת הלדינו. אלקלעי הושפע מההתעוררות הלאומית באזור הבלקן ומעלילת הדם נגד היהודים בדמשק ב-1840. על פי תפיסתו היהודים צריכים לפעול על ידי עלייה לארץ ועל ידי יישובה, כדי לקרב את הגאולה.

[2] הרב קאלישר חי ופעל באזור פֹּוזנַן שבמערב פולין. כתב ספרים ומאמרים בענייני הלכה. הוא הושפע מהמאבקים הלאומיים של הפולנים, האיטלקים וההונגרים, ועל פי תפיסתו גם היהודים הם לאום וצריכים מדינה משלהם.

[3] ממייסדי התנועה הסוציאל-דמוקרטית בגרמניה ומראשוני הוגי הדעות של הלאומיות היהודית. נולד בגרמניה בבית יהודי מסורתי. בהשפעת מהפכות 1848 נהפך לסוציאליסט. מאוחר יותר חל מפנה בדעותיו וב-1862 פרסם את ספרו "רומי וירושלים". בספר זה טען כי היהודים הם אומה, ולכן לבעיית הקיום היהודי יש רק פתרון לאומי, שמשמעותו הקמת קהילה יהודית סוציאליסטית בארץ ישראל.

[4] חשיבותם של אותם רעיונות נעוצה במקום אחר. באשר להוגי הרעיון הנוצריים, קיום זה מלמד עד כמה עמוק הקשר בין היהודים וארץ ישראל אפילו בעיני הנוצרים. באשר לחוגים היהודים, הופעתו החוזרת של הרעיון היא עדות לכך שהפוטנציה של הלאומיות המודרנית אמנם היתה טמונה כבר במסורת המשיחית.

[5] אוטופיה – תכנית דמיונית לתיקון חיי החברה, המשטר וכיוצא בזה [על שם הספר הנודע של ההוגה האנגלי תומס מור, במאה ה-16, המתאר את הארץ "אוטופיה", כלומר ארץ שאינה בשום מקום, והיא מתנהלת במשטר חברתי דמיוני-אידיאלי].

[6] יעקב כ"ץ מתנגד לרעיון כי המפעל הציוני הוקם בלחץ המצוקה היהודית ומציין כי ארץ ישראל לא נחשבה חוף מבטחים בעיני המהגרים שחיפשו מרגוע ומקור פרנסה בלבד. אותם מהגרים יכלו על נקלה למצוא את מקומם באיזו ארץ אחרת, שבה נקלט החלק הארי של המהגרים היהודים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s