ג'מאל אל-דין אל-אפגאני (1897-1838)

ג'מאל אל-דין אל-אפגאני נולד ולמד באירן ולאחר מכן בהודו הבריטית. הוא היה מורה ופעיל פוליטי ששוטט בעולם האסלאמי ממצרים להודו וקרא למוסלמים לצאת מהאדישות ולדרוש מחדש את זהותם האסלאמית. הוא הטיף למסר שהיווה אתגר הן לשלטונות המערביים והן לאלו המוסלמים, מסר שכלל את "הסכנה של מעורבות אירופאית, הצורך באחדות לאומית על מנת להתנגד לה, הצורך באחידותם של המוסלמים, והצורך בחוקה על מנת להגביל את כוחו של השליט."

אפגאני האשים במחלתו של העולם המוסלמי את התפשטות המערב, השליטים האוטוקרטים, והממסד הדתי. הוא הטיף מסר של תחייה ושינוי. הוא האמין שאסלאם כמו הנצרות לפניו זקוק למרתין לותר ולרפורמציה. האסלאם הינה דת של תמורה ושינוי, של היגיון ומדע, דת בעלת מוסר עבודה חזק. האסלאם מהווה קשר חברתי שמאחד ומדריך קהילה שניצחה בעבר. אחדות מוסלמית הכרחית לעצמאות פוליטית ותרבותית.

לטענתו, המערב הינו חלק מהבעיה וגם חלק מהפיתרון. מצד אחד, אירופה דיכאה ואיימה על זהותה ועל האוטונומיה  של הקהילה. מצד שני, על הקהילה המוסלמית ללמוד מהמערב, ולזהות ולרתום לעצה את מקורות עוצמתו, מכאן ובנוסף למדע וטכנולוגיה, קיבל אפגאני רעיונות פוליטיים כגון שלטון חוקתי, והשתתפות פוליטית דרך מועצות נבחרות. תחייתו של האסלאם והסולידאריות המוסלמית היו המפתח להשגת המטרה האולטימטיבית, שהיא עצמאות מהמערב ותחייתו המחודשת של האסלאם.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s