הקמת הארגון SPARC והיוזמות שלו

לאור המשבר בשוק כתבי העת והעלייה החדה במחירים ניסו לחפש מספר דרכים לטפל במשבר. להלן היוזמות והניסיונות שנעשו על יד הארגון SPARC – Scholarly Publishing and Academic Resources Coalition.

הקמתו של SPARC

במהלך 1997 התגבשה קבוצה בראשותו של פרזייר (Frazier) ששמה לה למטרה להביא לידיעת הציבור את משבר העלויות בשוק כתבי העת. לצורך הפעילות היה צורך בגיוס כספים מספריות החברות בארגון ספריות המחקר בארצות הברית (ARL) וכן מספריות אחרות, ואיתור שותפים פוטנציאליים שיהיו מוכנים להוציא פרסומים שיתחרו במוציאים לאור המסחריים. הקבוצה בראשות פרזייר גיבשה מספר מטרות פעולה: ראשית, ליצור שוק תחרותי יותר ובכך להוריד את עלויות הרכישה של כתבי העת. שנית, לאפשר שימוש הוגן במשאבים אלקטרוניים ולחזק את מעמדם של מחברי המאמרים. שלישית, לשפר את מערכת התקשורת הלמדנית מבחינה טכנולוגית ועל ידי כך להוריד את העלויות. תוכנית הפעולה שמה דגש על מסע הסברה המבליט את משבר העלויות בשוק כתבי העת ונעשה מאמץ לאתר שותף בכדי להקים כתב עת חדש (Michalak, 2000).

בשלב הבא, הוקמה קבוצת עבודה של מנהלי ספריות במטרה לבחור מטרות ויעדים לארגון החדש, שיקרא  SPARC – Scholarly Publishing & Resources Coalition, ולהגדיר את היקף פעילותו. המטרה היתה ברורה – להוריד את המחירים של כתבי העת, אבל נשאלה השאלה לגבי הדרך בה הוא יפעל. הוחלט שהארגון לא יפעל כמוציא לאור, אלא ישתף פעולה עם הוצאות לאור מוכרות ומתחשבות. הגישה היתה שהמוציאים לאור ישיקו כתבי עת חדשים במחירים סבירים ובתמורה הספריות החברות בארגון יתחייבו לעשות להם מנוי. לשם התחלה כל חברה בארגון הקציבה סכום התחלתי והוקמה ועדת היגוי שתוביל את פעילותו של הארגון ותנהל את הקשרים עם המוציאים לאור (Case,  2000). משימת הארגון הוגדרה כך :"להיות מכניזם לשינוי בפרסום האקדמי על ידי יצירתו של שוק כלכלי יותר למידע מחקרי, לעודד שימוש יצירתי בטכנולוגיה על מנת לשפר את התקשורת הלמדנית ולקדם את העקרונות האקדמיים של גישה למידע למען מחקר והוראה" (צוטט אצל Oliver, 2000, p. 43).

כדי לעמוד במשימה זו הוצבו מספר מטרות. ראשית, על מנת ליצור שוק תחרותי יש לספק אלטרנטיבות חדשות. יש לאמץ מוצרים חדשים וכן לגייס חוקרים, עורכים וחברי מועצות מייעצות. שנית, יש לקדם ערכים אקדמאים לגבי שימוש הוגן. שלישית יש לאמץ טכנולוגיות חדשות וזאת על מנת לשפר את מערכת התקשורת האקדמית (Case, 2000).

היוזמות של SPARC

מטרת הארגון כפי שהוצגה היתה להוריד את המחירים של כתבי העת. כחלק מהדרכים לעמוד במטרות שהציב לעצמו חילק SPARCאת פעילותו לשלושה תחומים. הראשון, הינה תוכנית האלטרנטיבות, שבמסגרתה יוצר SPARC שותפויות עם ארגונים שונים בכדי ליצור תחרות לכתבי העת, מה שיביא להורדת המחירים. השני, הינו תחום ה-Leading Edge, שבמסגרתו מנסה SPARC לעודד יוזמות חדשות המשתמשות בטכנולוגיות החדישות בכדי להוזיל את תהליך הפקת והפצת המידע המדעי, ובכך לסייע בהורדת המחירים בשוק. התחום השלישי הינו התוכנית של קהילות מדעיות. במסגרת תוכנית זו מסייע SPARC ליוזמות, שמנסות לפתח מודלים חדשים לדרך בה מתנהלת התקשורת הלמדנית. מדובר ביוזמות שפועלות סביב המדענים עצמם במטרה למצוא אלטרנטיבה נוספת לשוק כתבי העת הנוכחי.

אלטרנטיבות

ארגון SPARC מזוהה במיוחד עם תוכנית האלטרנטיבות שלו. במונח האלטרנטיבות  מדובר בכותרים שמתחרים באופן ישיר עם כותרים שמחיריהם גבוהים בתחומי המדעים השונים (Case, 2002). בתמורה לתמיכתה בכתב עת מסוים דורשת SPARC שהוא יהיה זול ובאיכות גבוהה. בנוסף לכך על כתב העת להיות בר-קיימא מבחינה כספית ועל השותף המיועד להיות בעל מוניטין שמתאים לערכים שאותם הציבה SPARC.  מה שהקל על תוכנית זו היה ש-SPARC החל את פעולתו עם תמיכה פיננסית של 81 ספריות, אשר כולם הסכימו לשלם עבור המוצרים בהם יתמוך הארגון. לאור מצב זה לשותפים של SPARC יש בסיס לקוחות שמסוגל לקיים עסק שהינו בר-קיימא. יש לציין, ששותפים של SPARC מחויבים לשלוט במחירי המוצרים ומוכנים ליצור כותרים בתחומים שנשלטים על ידי כתבי העת המסחריים שמחיריהם גבוהים (Oliver, 2000).

השותפות הראשונה במסגרת תוכנית זו היתה עם האגודה האמריקנית לכימיה ביוני 1998 (ACS – American Chemical Society). לפי ההסכם, האגודה תוציא לאור כתב עת חדש בשנה במהלך שלוש השנים הקרובות. כתב העת הראשון היה Organic Letters, אשר לפי התוכנית העסקית שלו הוא אמור להציע תוכן במחיר נמוך יותר מאשר זה של המתחרה. ככל שעברו השנים נשאר מחירו נמוך יותר מאשר של המתחרה ואילו ה-Impact Factor שלו עלה על זה של המתחרה שלו (Oliver, 2000; Case, 2000). בהמשך יצא כתב עת נוסף בשם Crystal Growth and Design שחל לפעול ב-2001 (Case, 2002) .

דוגמא נוספת לכתב עת אלטרנטיבי הינה הסיפור של Evolutionary Ecology Research – EER. כתב העת הוקם על ידי קבוצת מדענים בראשות מייקל רוזנצוויג (Rosenzweig) שפרשו מכתב העת, בו שימשו בועדת העורכים, בשל מדיניות המחירים שנקטו בעלי העיתון (9Buckholtz, 199 Oliver, 2000;). המיוחד במקרה זה היה שמלבד מאשר ועדת העורכים גם תשעים אחוזים מהמחברים בכתב העת הישן לקחו את תוצריהם והעבירו אותו לכתב העת החדש (Case, 2002).

לארגון SPARC יש גם כותרים אחרים במסגרת תוכנית האלטרנטיבות. בין כותרים אלו קיימים PhysChemmComm, כתב עת שהינו אלקטרוני בלבד ו-Geochemicals Transactions, המפורסמים שניהם על ידי האגודה המלכותי לכימיה. (Case, 2002) בנוסף לשני כתבי עת אלה, שותף SPARC במספר כתבי עת נוספים. אחד מהם הוא The IEEE Sensors Journal, Theory & Practice of Logic Programming היוצא לאור על ידי אוניברסיטת קיימבריג' (Cambridge). כתב עת נוסף הינו, Algecraic & Geometric Topology  המוגש חינם באינטרנט על ידי המוסד למתמטיקה באוניברסיטת וורויק (Warwick) (Blixrud, 2001). בנוסף ישנו כתב העת –  The Journal of Machine Learning Research שהינו כתב עת בתחום מדעי המחשב שמוצא לאור בשיתוף עם NIT, המוגש הן בגרסא חינמית והן בגרסא בתשלום שמציעה תוספות מיוחדות (Case, 2002).

Leading Edge

בנוסף על תוכנית האלטרנטיבות מעודד SPARC פרויקטים אשר משתמשים בטכנולוגיה חדישה או מציגים מודלים עסקיים חדשים, המתאימים לצרכי החוקרים. מטרת יוזמות אלה היא לספק למדענים אפשרויות חדשות ואמינות לפרסום המאמרים שלהם, ולהבטיח להם מקור איכותי למידע חדש (Frazier, 2000; Case, 2000).

כחלק מתוכנית ה-Leading Edge, המכון לפיזיקה והאגודה הגרמנית לפיזיקה מוציאים לאור את כתב העת השפיט New Journal of Physics, אשר ניתן חינם לקוראים. כתב העת אינו ממומן על ידי דמי מנוי, אלא על ידי מחברי המאמרים שמשלמים בעבור פרסום עבודתם. במרכז פעילותו עומדות מהירות הפרסום ומהירות תהליך השיפוט. כדי לעודד את תפוצתו של המודל החדש, הכריז הקונסורציום של הספריות האקדמיות ביוטה שהוא ישלם במקום החוקרים החברים בפקולטות בהן נמצאות הספריות (Blixrud, 2001).

בנוסף לכך, קבוצה עצמאית של כימאים מארצות הברית, בריטניה וגרמניה מוציאים לאור את כתב העת מבוסס האינטרנט – Internet Journal of Chemistry. המיוחד בכתב עת זה הינה העובדה שהחוקרים יכולים לצרף למאמר תמונה תלת-ממדית של מבנים ומולקולות, להשתמש בתמונות צבעוניות, לייצג תהליכים בסרט או באנימציה, לפרסם מערכי נתונים ולאפשר לקוראים לבצע מניפולציות בספקטרום. (Oliver, 2000) לפי בכרך (Bachrach, 2001), העורך המייסד של כתב העת, המטרה העיקרית של כתב העת היתה להדגים את כוחו של האינטרנט לפרסומים עשירים יותר בנושא הכימיה.

שני כתבי העת הינם דוגמא לכתבי עת שפיטים המוגשים בצורה אלקטרונית בלבד. שניהם הוקמו על מנת להשיג הפצה זולה ובעלת תפוצה רחבה של מחקר איכותי בתחום שלהם. בנוסף לכך שניהם הפכו את תהליך הגשת המאמרים ואת תהליך השיפוט לאוטומטי לחלוטין, וזאת על מנת להוריד את עלויות ההוצאה לאור ואת מהירות הפרסום (Blixrud, 2001).

כתב העת נוסף במסגרת התוכנית הינו Documenta Mathematica. מדובר בכתב עת חינמי מבוסס אינטרנט המפורסם על ידי  הצוות האקדמי באוניברסיטת Bielfeld בגרמניה מאז 1996. המייחד את כתב העת היא העובדה שהמחברים שומרים לעצמם את זכויות היוצרים על המאמרים ושלמרות היותו מקוון מודפס כרך שלו בסופה של כל שנה. הגישה לכתב העת כתב אומנם חופשית, אולם כדי להוריד מאמרים יש צורך בדמי מינוי (Case, 2000).

כתב העת Journal of Insect Science הינו כתב עת חינמי מבוסס אינטרנט, והינו הראשון  שמוצא לאור על ידי ספריה אוניברסיטאית, הספריה של אוניברסיטת אריזונה. העורך של כתב העת הנרי הגדורן (Henry Hagedorn) מהמחלקה לאנטומולוגיה באוניברסיטה, התפטר ממשרתו מכתב העת המסחרי בו עבד קודם לכן בשל דאגתו  למדיניות המחירים של בלעי כתב העת. כתב העת החדש מאפשר למחברים לשמור על זכויות היוצרים על המאמרים שכתבו, כאשר הוא שומר על זכויות מינימאליות לתחזק את המאמרים בצורה מקוונת ובכדי לאכסן אותם בארכיון (Case, 2000).

במסגרת תוכנית ה-Leading Edge תומך SPARC גם ב-Open Archive Initiative (OAI), שהינה ניסיון לפתח סטנדרטים לקישור ארכיונים אלקטרונים. ארגון SPARC רואה בפיתוחם של מאגרי שמורים אלקטרונים במסגרת מוסדית או דיסציפלינארית כאסטרטגיה חשובה לגבי עתידה של התקשורת האקדמית (Case, 2000).

קהילות מדעיות

תחום נוסף בו פועלת SPARC  הינו התחום של קהילות מדעיות. פרויקטים בתחום הזה אמורים לתמוך במצבורים (Aggregation) של תוכן מדעי המשרת את הצרכים של קהילות חוקרים בתחום מסוים. במסגרתה של התוכנית מעודדת SPARC שיתוף פעולה בקרב המדענים, האגודות שלהם והמוסדות האקדמאים בהם הם עובדים, על מנת לפתח יכולות פרסום עצמאיות ובכך להוריד את רמת המכירות של כתבי העת ובכך לתת  אפשרות לאגודות הקטנות להיכנס לסביבה האלקטרונית (Case, 2000). החזון שמאחורי תוכנית זו מוצג על ידי פרזייר הרואה שינוי בדרכים המסורתיות להשגת מידע בסביבה דיגיטאלית. בעתיד מדענים ייגשו לפורטל האינטרנט החביב עליהם כדי לקבל מידע כתחליף לכתב עת. מכאן שיצירת קהילות  מידע מקוונות תספק אלטרנטיבה לתהליך התקשורת הנוכחי (Frazier, 2000).

אחד הפרויקטים במסגרת תוכנית זו הינו פרויקט eScholarship של הספריה הדיגיטאלית של אוניברסיטת קליפורניה. פרויקט זה תומך ביוזמות המובלות על ידי אקדמאים בתחום התקשורת הלמדנית באמצעות אספקת תשתית להתנסות. השלב הראשון בפרויקט כולל מאגר שמורים אלקטרונית והשלב השני יכלול שירותי תמיכה ופעילויות לבניית קהילות למען השימוש במאגר. בסופו של דבר היתה מטרתו של הפרויקט להתמקד ביצירת פרסומים אלקטרוניים ובשירותי תמיכה שייבנו לקיום מתמשך (Oliver, 2000).

פרויקט נוסף הינו פרויקט Earthcape שפותח על ידי אוניברסיטת קולומביה בניו יורק. מדובר במשאב מולטימדיה שמכסה נושאים כגון: אוקיאנוגרפיה, גיאולוגיה, לימודי מזג אוויר ומשאבים סביבתיים. האתר  מכיל ספרים בטקסט מלא, סרטוני וידאו, מאמרים מכתבי עת, הרצאות, סמינרים, מסמכי מדיניות, מפות, מסדי נתונים ברי חיפוש ושידורים חיים באמצעות מצלמות אינטרנט. בנוסף על כך יש באתר מגזין אלקטרוני – Earth Affairs שנועד להציג לקהל הרחב את החדש בתחום מדעי הארץ וכל מיני דברים הקשורים בהם (Frazier, 2000; Oliver, 2000).

יש שני פרויקטים נוספים. הראשון, הינו פרויקט CogNet שהינו שער חדש למדעי המוח ולמדעים הקוגניטיביים שפותח על ידי MIT. (Frazier, 2000) מדובר בקהילה אלקטרונית הכוללת:  ספריה של ספרים בטקסט מלא, כתבי עת וחומרי יעץ; לוח דרושים, מאמרי מערכת, קבוצות דיון ועוד. (Oliver, 2000) השני,  הינו פרויקט Euclid. מדובר ביוזמה המשותפת בין הספריה של אוניברסיטת קורנל וההוצאה לאור של אוניברסיטת דיוק. הפרויקט מספק תשתית לכתבי עת עצמאיים בתחומי המתמטיקה והסטטיסטיקה לפרסם את התוכן שלהם באינטרנט. האתר של Euclid תומך בכל סוגי התוצרים של החוקרים מ- pre-prints ועד מאמרים שעברו שיפוט. הוא גם מספק לעורכי העיתונים כלים לניהול תהליך השיפוט ואת העריכה. (Case, 2000).

אחד הפרויקטים השאפתניים במסגרת תוכנית הקהילות המדעיות הינו BioOne. מדובר בפרויקט שלא למטרת רווח המהווה מצבור מבוסס אינטרנט של מאמרים שעברו שיפוט מעשרות כתבי עת בתחומי הביולוגיה, הסביבה והאקולוגיה. המצבור מכיל את הכרך הנוכחי של כל כתב עת וכן כרכים עד שנתיים אחורה. מתאפשרת כניסה לאתר על ידי דמי מינוי מוסדיים. דמי המינוי מחושבים לפי גודל המוסד, כאשר הגודל מחושב לפי מספר סטודנטים (Case, 2000). האתר מכיל, כתבי עת ועלונים שמיוצרים על ידי 55 האגודות החברות במכון האמריקני למדעי החיים. המשתמשים באתר יכולים לבצע חיפוש מרובה כתבי עת וקישורים בין מאמרים שונים (Oliver, 2000). רוב מהכותרים שנמצאים ב-BioOne פורסמו קודם לכן רק בפורמט דפוס. לחלק גדול מכתבי העת לא היתה היכולת הכלכלית ליצור גרסאות אלקטרוניות מוצלחות בכדי לשרוד במדיה האלקטרונית. באמצעות BioOne יש לאגודות הקטנות המחזיקות בידן את כתבי היד הללו הזדמנות להיכנס לתחום האלקטרוני ולהגביר את התפוצה שלהם בלא להעביר את כתבי העת לידיהם של המו"לים המסחריים (Blixrud, 2001).

הסברה

אחת מהמטרות החשובות של הארגון SPARC היא להביא לידיעת אנשי האקדמיה והספריות את הדילמות בשוק כתבי העת. מנהיגי הארגון ראו חשיבות בשימוש באמצעי התקשורת בכדי לידע את הקהילה המדעית והספריות ולרכוש תמיכתן שהיא הכרח להצלחת כתבי העת האלטרנטיביים. בנוסף לכך, התקשורת תהווה אמצעי חשוב בכדי לידע את חברי הארגון על שותפויות חדשות ולאתר הזדמנויות חדשות (Case, 2002).  SPARC פיתחה מספר ערוצי תקשורת כדי לעדכן את החברים בארגון. אחד מערוצים אלה היה עלון חדשות אלקטרוני דן-חודשי שהופץ בקרב כל חברי הארגון, התומכים שלו ואמצעי התקשורת. עלון זה אפשר ל-SPARC להודיע לחברי הארגון על שותפים חדשים, וכן על יוזמות חדשות בתחום של התקשורת הלמדנית שלא נתמכות עדיין על ידי SPARC. העלון גם כלל חדשות על התעשייה שכללו ניתוחים של תהליכים שעוברים על שוק כתבי העת. בנוסף לכך החזיקה SPARC אתר נרחב אליו נוספו משאבים חדשים כל הזמן (Case, 2000).
 
המאמצים הראשונים של SPARC התמקדו בפיתוח תוכנית תקשורת שהצליחה להשיג כיסוי נרחב של פעילות הארגון במספר מגזינים מרכזיים. הכיסוי הנרחב באמצעי התקשורת השונים סיפק לאנשי האקדמיה ולספרנים מושג לגבי גודל המשבר בו נמצאת מערכת התקשורת הלמדנית (Case, 2002).

החל משנת 2000, ארגון SPARC יצר שיתוף פעולה עם ACRL , ובמסגרת הכינוסים השנתיים של ארגון הספרנים האמריקני (ALA – American Library Association) משתתפים חברי הארגון ומעדכנים את חברי ALA בפרויקטים חדשים. הפורומים הללו משכו קהל רב (Case, 2002). נוסף על כך, אנשי הצוות של SPARC עברו בצורה אינטנסיבית ממקום למקום , כאשר הם מדברים בפני פורומים שונים על משבר כתבי העת. משרד יחסי הציבור של SPARC גם סייע למוסדות רבים בסידור מרצים בסימפוזיונים שונים בנוגע לתקשורת הלמדנית (Case, 2000).

בשנת 2000, התרחבו מאמצי התקשורת של SPARC וכללו את פיתוחו של מסע יחסי ציבור נרחב שנקרא Create Change. מסע יחסי ציבור זה כלל משאבים מבוססי אינטרנט ומודפסים שעוצבו על מנת לסייע לצוות ההוראה והספרנים לתמוך וללמד את הצורך בשינוי בתקשורת האקדמית. האתר שליווה את הפרויקט כלל מידע על נושאים הנוגעים לתקשורת למדנית המלווים בנתונים נלווים, כלים שיעזרו לספרנים לסנגר על המטרות של SPARC ומכתבים והסכמי זכויות יוצרים לדוגמא שיועדו לאנשי האקדמיה. האתר כלל גם מאגר מידע של עורכים של כתבי העת היקרים ביותר. מסע יחסי הציבור הזה לווה גם בחוברת מידע הניתנת לרכישה ולהפצה. כמו כן המליצו הארגונים השותפים לפרויקט להתאים את החוברת לצרכים המקומיים של מוסד (Case, 2002).

בעקבות הפרויקט Create Change הופיע פרויקט חדש בשם Declaring Independence שנועד לעורכים בקרב האקדמיה. מדובר בספר הדרכה הניתן הן בגרסה מודפסת והן בגרסה מבוססת אינטרנט. הספר חולק בדואר על ידי SPARC לחברי צוותי העריכה של כתבי עת יקרים והופץ על ידי צוותי הספריות לעורכים אחרים במסגרת היוזמות שהפעילו. (Case, 2000) ספר ההדרכה מדריך את העורכים של כתבי עת מסחריים כיצד לבדוק אם כתב העת שבראשו הם עומדים משרת את הקהילה. בנוסף לכך מספק ספר ההדרכה אופציות אחרות לפרסום ושיטות להעריך אופציות אלה. בנוסף לכך הוא גם מסביר לעורכי כתבי העת את תהליך ההוצאה לאור (Buckholtz, 2001).

במקביל לפרויקט Declaring Independence הופעל משאב מבוסס אינטרנט שנקרא Gaining Independence. מטרת פרויקט זה לסייע למוסדות וליוזמות קטנות של אגודות מדעיות בהכנת תוכנית עסקית מצליחה. הפרויקט מסייע למעוניינים בכך לפתח שירותים תחרותיים באמצעות למידה מניסיונם של אחרים. לארגונים שרוצים סיוע רב יותר, מציע SPARC ייעוץ בתשלום (Case, 2000).

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s