תמיכה חברתית

תמיכה חברתית מהווה מקור עיקרי וחשוב ליכולתו של אדם להתמודד בהצלחה עם קשיים ומצוקות. עניין זה נעוץ במהותו של האדם כ"חיה חברתית" המעורב במערכות בין-אישיות במסגרות שונות (צ'רטוק, 2003; ברק ולביא, 1999).

 תמיכה חברתית מוגדרת כדרגה בה הצרכים החברתיים של הפרט, מסופקים דרך האינטראקציה שלו עם האחרים (Thoits, 1982 מצוטט אצל מילר, 1997).

 פוקס מציין בספרו חמישה סוגים של תמיכה חברתית:

סיוע מוחשי (tangible aid): עזרה בכסף, באמצעים, בהסעה וכדומה. תמיכה מוחשית מסייעת בעיקר בהפחתת התנגדויות שמקורן בחששות מפני תוצאותיו של השינוי. כשתמיכה שכזו ניתנת במידה ובזמן המתאים, היא משנה את המאזן הכולל של הרווחים ושל ההפסדים הנובעים מן השינוי.

1)   סיוע במידע (informational support): מתן מידע, עצה או הנחיה על פתרונות אפשריים של הבעיה. לתמיכה כזו יש השפעה בעיקר על התנגדויות שמקורן באוריינטציה כלפי  ההווה וכלפי העתיד.

2)   התקשרות (attachment): הענקת יחס, נחמה, אמפתיה ועידוד, המספקים ביטחון בעת לחץ. מאחר שכל שינוי מלווה במתח, הענקת תמיכה מסוג זה אפקטיבית בכל מצב של שינוי. עצם הפתיחות כלפי התנהגות מתנגדת, אפילו אין מסכימים עמה, משמשת מקור של תמיכה וחיזוק.

3)   תמיכה קבוצתית (network support): מתן הרגשה שהאדם הוא חלק מקבוצה שצרכיה ותחומי התעניינותה דומים לשלו, ושהקבוצה תהיה עמו בעת צרה. הדגש בסוג תמיכה זה מושם על המרכיב הקבוצתי שלו ועל הגברתה של תחושת השייכות. גם תמיכת שכזו אפקטיבית בכל סוגי השינוי.

4)   הערכה (esteem support): טיפוח בטחונו של הפרט באמצעות מתן משוב חיובי על כישוריו, אישיותו ויכולתו להתמודד עם מצב הלחץ. סוג זה של תמיכה מגביר את המסוגלות העצמית (self efficacy). הוא מסייע במיוחד להפיג התנגדויות שמקורן באוריינטציה אל ההווה ואל העתיד.

על פי פוקס קיימות אפוא שיטות שונות להענקת תמיכה. גם מעניקי התמיכה יכולים להיות מגוונים: יוזמי השינוי, העמיתים, וגם אנשים מחוץ למסגרת הארגונית – בני משפחה, חברים ואחרים. השימוש בכל סוגי התמיכה ובידי מספר רב של גורמים הוא בעל האפקטיביות המרבית מבחינתה של ההסתגלות לשינוי ומבחינת צמצום ההתנגדות אליו.

מילר (1997) בעבודתה על בני משפחה של חולי אלצהיימר מחלקת את התמיכה החברתית לשני מרכיבים עיקריים:

1)   תמיכה רגשית – קבלת התחושה של חיבה, הבנה, שייכות, ביטחון, קבלה והערכה מאנשים משמעותיים אחרים.

2)   תמיכה אינסטרומנטלית – קבלת מידע, ייעוץ, עזרה מעשית בעבודות הבית, קבלת טובין, ציוד, כסף ושירותים. תמיכה מסוג זה, תיתן לפרט את התחושה כי יש מי שדואג לו.

היא מציינת שני מקורות תמיכה עיקריים:

1)   מקור תמיכה פורמאלי – כולל מוסדות קהילתיים ומערכת שירותים בריאותיים של המדינה.

2)   מקור תמיכה בלתי פורמאלי – כולל חברי משפחה, קרובים, חברים ושכנים.

המשפחה מהווה את קבוצת התמיכה הבלתי פורמאלית הראשונית – בני זוג וילדים ומספקת ביטחון פיזי ונפשי. במהלך חייו מפתח הפרט קשרים חברתיים עם יחידים וקבוצות שהופכים להיות קבוצת תמיכה עבורו. מהספרות המחקרית עולה כי מקור תרומתה של התמיכה החברתית הוא במתן בסיס של זהות סוציאלית לצורך קבלת תמיכה רגשית וחומרית, סיוע בשירותים ומידע ותרומה במתן עזרה, בהכרה ברגשות, עידוד, התמודדות, שליטה בסיטואציה, לקיחת אחריות, ושיתוף החוויה עם אנשים שחוו חוויות דומות (צ'רטוק, 2003; שפיצר, 1998).

צ"רטוק (2003) שבדקה את השפעתה של תמיכה חברתית על התמודדות עם מחלות כרוניות מצטטת מחקרים לפיהם תמיכה חברתית קשורה באופן חיובי לרווחה נפשית לבריאות בזקנה ולהתמודדות עם שינוי חיים.

שפיצר (1998) הביאה מחקרים שהראו שהשתייכות לרשת בין אישית היכולה לספק תמיכה מהווה משאב חשוב ביותר בהתמודדות עם מחלה כרונית. צ'רטוק (2003) מציינת כי נמצא קשר חיובי בין תמיכה חברתית להתמודדות עם מחלות כרוניות בקרב מבוגרים. מבוגר שיקבל תמיכה חברתית רבה ממשפחה וחברים ינקוט התמודדות אקטיבית עם המחלה ויתמודד בצורה טובה יותר עם האירוע המלחיץ.

וקסברג-לחמנוביץ (2005), שבדקה התמודדות זוגית עם מחלה כרונית, הביאה מחקרים אשר מצאו קשר בין תמיכה חברתית לבין התגובה הנפשית לנכות כאשר במצבים בהם האדם יכול לחוות מצוקה, פגיעה בדימוי העצמי ואובדן הערך העצמי, יכולה התמיכה החברתית לעמעם ולהפחית את עוצמת הכאב הנפשי.

מחקרים הראו שיש חשיבות לתמיכה החברתית בהגברת היכולת העצמית להתמודדות אשר ממתנת את תחושת הדחק ההורי, מחזקת את הערך העצמי ומביאה לנכונות גבוהה יותר להשמה חוץ-ביתית (טוקר, וגנר, הראל וברוק-שפיר, 1995).

יש הרואים תמיכה חברתית כגורם המשפיע על  ההערכה הקוגניטיבית של הפרט את מצבו כמאיים. התמיכה החברתי נצפתה גם כמשתנה הממתן חרדה המתעוררת בעקבות מצבי דחק ומפחיתה את התוצאות ההרסניות של הדחק על בריאותו של הפרט. התמיכה באה לידי ביטוי בשלוש דרכים: מונעת ממצבי הדחק להופיע, ממתנת מצב דחק קיים והינה בעלת השפעה חיובית על התנהגות הפרט במצב חולי ובריאות. תמיכה חברתית מספקת לפרט כלים קוגניטיביים, העוזרים לנטרל את משמעות מצבי הלחץ  בפוטנציה, ולהגדירם כמצבים נורמטיביים בעלי פוטנציאל נמוך לפגיעה בפרט (מילר, 1997).

מחקרים הוכיחו, כי לתמיכה חברתית השפעה חיובית על התמודדות יעילה והפחתת העומס בקרב המטפלים. מטפלים שזכו לתמיכה מעשית, כמו: עזרה במשק בית או שירותים קהילתיים אחרים, דיווחו על ירידה בתחושת המעמסה (מילר, 1997).

מחקרים רבים הדגישו את חשיבותה של  מערכת התמיכה החברתית ואת תרומתה (Roth, Mittelman, Clay, Madan & Haley, 2005; Janevic & Connell, 2004). אולם, יש גם מחקרים המדברים על חסרונה של מערכת זו, ביניהם אלו הסוברים כי למערכת התמיכה גם פן שלילי. שכן, מערכת זו עשויה לאיים על תחושת הערך העצמי של הפרט ועל חירותו. לעורר בו תחושת אשמה וכעס כתוצאה מחוסר הסימטריות ביחסים, היוצרת תלות וקבלת תמיכה מבלי יכולת לגמול לאדם התומך (שפיצר, 1998).

מודעות פרסומת

2 thoughts on “תמיכה חברתית

  1. עופר מרץ 4, 2015 / 12:15 pm

    האם יש אפשרות שכותב המאמר יוכל לשלוח לי את המאמרים המקוריים שמופיעים כמקרות על מנת שאוכל להיעזר בהם בעבודת סמינריון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s