המחשב והאינטרנט בבית הספר

מחשבים החלו להופיע בראשונה בראשית שנות החמישים, ונעשה בהם שימוש במגזרים שונים במשק. למערכת החינוך חדרו המחשבים רק לקראת סוף שנות השמונים, ולמטרות מנהליות בלבד. השימוש במחשבים לצרכי הוראה החל באוניברסיטאות ורק מאוחר יותר חדרו המחשבים לבתי הספר. בשלב הראשון הוכנסו על בסיס ניסויי ומחקרי.  פריצת הדרך לשימוש נרחב במחשבים חל רק עם הופעת המיקרו-מחשבים, שמחירם היה זול יחסית. בעקבות חדירת המחשבים לתחומי החיים השונים התעורר הצורך להשתמש בטכנולוגיה חדישה זו. נוצר לחץ מצד גורמים שונים, כמו חברות המשווקות חומרה ותוכנה, הורים, מורים והנהלות בית ספר, לרכוש מחשבים לבתי הספר. לחץ זה הביא להכנסת המחשב לצרכי הוראה. כיום מצויים מחשבים במערכת החינוכית על כל מרכיביה החל מגן ילדים, דרך בית הספר היסודי, התיכון ועד האוניברסיטה, ופותחו תוכנות שונות ומגוונות לצרכי החינוכיים (פליקס, 1993).

תהליך הצטיידות במחשבים במערכת החינוך בישראל החלה בתחילת שנות התשעים, לאחר שהממשלה אמצה את דוח ועדת הררי, "מחר 1998", שהמליץ לצייד את בתי הספר במחשבים כדי לקדם את החינוך הטכנולוגי. בין 1994-1996 הוזרמו לבתי הספר השקעות ממשלתיות ופרטיות נרחבות, אולם החגיגה נבלמה לאחר שכספי ההשקעה הראשונים נגמרו. בשנת 2000 הבטיח מפעל הפיס לממן את המשך ההצטיידות בשווי של שקל מול כל שקל של משרד החינוך, אך ב-2004 הופסק גם המימון הזה. "למעשה הרשויות המקומיות הן שהיו אמורות לקחת על עצמן את החזקת המחשבים", אומר רוני דיין מנהל גף יישומי מחשב במשרד החינוך, "אך מכיוון שלרובן הן היום כסף אפילו לשלם משכורות לעובדים, לא נעשה דבר"  (זינדר, 2006).

במערכת הלימודים בבתי הספר יש למחשב מספר תפקידים – משמש כאמצעי לתרגול ואימון, אמצעי סימולציה, כלי לשיפור חשיבה אנליטית, אמצעי לעיבוד נתונים, כלי כתיבה והבעה, כלי לאגירת מידע, כלי ניהולי, כלי תקשורת וכלי סטטיסטי/מדעי.

שילובו של המחשב בהוראה נתפס כיום כגורם העשוי לחולל שינוי מהותי במעשה החינוכי וככלי בעל פוטנציאל ליישום רעיונות חינוכיים מתקדמים בתהליך ההוראה (סלומון, 2000). ההיצע הגדול של לומדות, ריבוי מאגרי מידע וחומרי למידה וזמינות המחשב בבתי הספר מעלים את השאלות בקרב מעצבי המדיניות החינוכית מה הייחוד של ההוראה והלמידה בסיוע מחשב, ומה ניתן להשיג בעזרת המחשב שלא ניתן בעזרת הכלים הקונבנציונאליים.

בספרות המקצועית מובאים מספר יתרונות לשימוש במחשב:

1)   למידה אינטראקטיבית – המחשב מאפשר למידה אינטראקטיבית כאשר הכלים המוכרים לנו: ספר, וידיאו וטלביזיה לא מאפשרים (סלומון ופרקינס, 1996).

2)   תקשוב – בעזרת טכנולוגית המחשוב, התלמידים אינם מוגבלים עוד למקום ולזמן מסוים, ויכולים ללמוד בזמנים שונים, במקומות המתאימים להם ובקצב המתאים להם.

3)   שימוש וטיפול במידע – המורה אינו עוד מקור הידע הדומיננטי, הלימוד יכול להתבצע באמצעות מאגרי מידע שהשימוש בהם הוא ידידותי וזמין לכל אחד (קפאח, 1994).

4)   פיתוח כישורי חשיבה – המחשב הינו כלי לעיבוד מידע, הקלות בביצוע פעולות טכניות של ארגון וניתוח מידע מאפשרים להקל או לקצר את זמן ביצוע מטלות הלמידה שללא עזרת המחשבים היו לוקחות זמן רב, ובכך מאפשרות להפנות את האנרגיות לחשיבה. המחשב מאפשר חקירת תופעות באופן מעמיק וגילוי תהליכים שלא ניתן להגיע אליהם אלמלא העבודה עם המחשב (סלומון ופרקינס, 1996 וקפאח, 1994).

5)   לומד פעיל – שילוב המחשב בהוראה/למידה מעביר את מרכז הכובד מהמורה לתלמיד ומסייע ללמידה פעילה של התלמיד. למידה המבוססת על בניית ידע באופן קונסטרוקטיבי ולא רק בדרך של העברת ידע. כמו כן, בעזרת המחשב אפשר לפתח עבודת צוות.

6)   רענון תוכנית הלימודים – בעזרת המחשב ניתן להכניס בקלות יחסית תכנים חדשים, לבצע פרויקטים לימודיים רב-תחומיים ולמידה בשיטות החקר.

7)   הוראה ולמידה בכיתה הטרוגנית – המחשב מסייע בידי המורה להתאים את העבודה במחשב לכל לומד בהתאם לידע המוקדם של התלמיד וכישורי הלמידה שלו, יש התייחסות אישית לכל לומד (הופרט ושטנגר, 1984 מצוטט אצל ברגר 1997).

8)   גיוון ההוראה – הגישה למקורות מידע רבים ומגוונים, ראשוניים ועדכניים מזמנים כר נרחב לפעילות, למידה וחקר.

חוקרים רבים בוחנים את השלכותיה של למידה בסביבה טכנולוגית. האם היא תואמת לגישה הקונסטרוקטיבית ומה השפעותיה בתחום ההוראה, החינוך והתובנה על התלמיד.  רוב החוקרים מסכימים כי צרכי הלמידה ומטרות החינוך הם אשר צריכים לתת צידוק לשימוש בטכנולוגיה ולקבוע את כיווני השימוש בה ולא להפך (אייזנברג, 1997; סלומון, 2000 ו-1996).

חוקרים שבדקו את יעילותו של המחשוב והשפעתו על הישגי הלימודים בעברית ובמתמטיקה מצאו הישגים נמוכים בקרב התלמידים (לביא ואנגריסט, 1996 צוטט אצל זינדר, 2006). מסקנות דומות נמצאו גם במחקר שנעשה בארצות הברית ב-1998. החוקרים האמריקאים סברו שהסיבה לכך היא שימוש במחשב לתרגול מונוטוני של חומרי הלימוד במקום שימוש בסימולציות ויישומים מעשיים של תפיסות מתמטיות (זינדר, 2006).

בספר שכתבו אליסון ארמסטרומג וצ'ארלס קייסמנט, "הילד והמכונה", מוטחת ביקורת על מערכת החינוך האמריקאית שבמקום שתשקיע במחשבים עליה להשקיע זמן ומאמץ בפיתוח שיטות הוראה או בהעשרה מקצועית. לדעתם המחשב מונע מן הילדים חוויות חושיות שכן כל החומר הלימודי בו הוא דו-מימדי. ספר נוסף המבטא התנגדות למחשוב בתי הספר, "כשלון הקשר" מאת ד"ר ג'יין הילי, קובע כי למידה באמצעות מחשב היא אקט א-סוציאלי שמונע מהתלמיד אינטראקציה חשובה עם חברים, הורים ומורים שתפקידם להקנות לו גם ערכים ולא רק תכנים פדגוגיים. היא טוענת שהמחשב פוגע במקוריותם של התלמידים משום שהתוכנות הלימודיות המוצעות להם מוגבלות לפתרון בעיות ולכן הן מלמדות את הילדים לא לחשוב מעבר לתשובות המוצעות (זינדר, 2006).

ההתפתחות הטכנולוגית והפיכת האינטרנט לאמצעי תקשורת המוני הנמצא כמעט בכל בית, ומשפיע על הדרך שבה אנשים צורכים מידע. אנשי חינוך רבים בעולם ובארץ מנסים לרתום את השימוש ברשת לשירות חזונם החינוכי ולשאיפתם להשיג מטרות חינוכיות. פעילות זו באה לידי ביטוי ביצירה גדלה והולכת של אתרים לימודיים בסביבות למידה מבוססות אינטרנט.

נציין ארבעה שימושים מרכזיים באינטרנט למטרות הוראה ולמידה:

האינטרנט כלי להפצת מידע -סביבות למידה מבוססות אינטרנט פותחו כמאגרי מידע ייחודיים לחינוך;

  1. מודלים ללמידה מבוססת תקשורת – אחד המאפיינים של סביבות למידה וירטואלית  הינו האפשרות לקיים תקשורת בין המשתתפים בתהליך הלמידה (תלמידים, מורים, מומחים), עזרה מקוונת בלימודים והרצאות וירטואליות.
  2. מדיום ליצירה – עורכי דפי אינטרנט, מעבדי תמונה וקול.
  3. מסגרות הוראה וירטואליות – פוטנציאל הרשת בפריצת מחסום המקום והזמן של הלמידה מציב לפנינו הזדמנות ליצור מסגרות למידה חדשות (נחמיאס ומיודוסר, 2000).

לאינטרנט ולספריות הדיגיטאליות יש פוטנציאל חסר תקדים במתן מקורות מידע ללומדים. אולם התלמידים בעת ביצוע פרויקט חקר בעזרת הרשת עלולים להיתקל בקשיים:

  1. ניווט ברשת – לחלק מהתלמידים קשה לנווט ברשת ולערוך חיפוש מושכל באמצעות מילות חיפוש רלוונטיות.
  2. ריבוי מקורות המידע –  תלמידים עלולים ללכת לאיבוד בשפע החומרים ולהתקשות במיון המידע ואיתור המידע המהימן והרלוונטי לעבודה.

בפרסומי משרד החינוך והתרבות – גף יישומי מחשב נמצא רציונאל ההוראה והלמידה בסביבת למידה מקוונת שמטרתו להטמיע במערכת החינוך את סביבות הלמידה ודרכי ההוראה. משרד החינוך רואה בהטמעת תחום התקשוב במערכת החינוך מנוף לשינוי ארגוני, תכני או פדגוגי. במסגרת זו מפותחים חומרי למידה חדשניים, מתן הכשרה לציבור עובדי ההוראה בדבר שימוש מושכל בתוכנות ובטכנולוגיות מידע חדישות והנחלת תרבות התקשוב האופיינית לעידן הדיגיטאלי בקרב התלמידים והמורים (משרד החינוך).

שילובו של המחשב בהוראה נתפס כגורם העשוי לחולל שינוי מהותי במעשה החינוכי. בשלב הראשון של הכנסת המחשב למערכת החינוך התמקדו בתוכן ובשיפור ההישגים. החל מ-1997 הדגש עבר לאוריינות מחשב ועסקו פחות בשיפור הישגים. כיום יש מגמה של חזרה לתוכן והכשרת מורים (זינדר, 2006). נראה שבמשרד החינוך עוסקים בגיבוש אסטרטגיות לשילוב והטמעת המחשב בהוראה, שילוב המחייב אימון טכנולוגי ופיתוח מקצועי של המורים.

המחשב יכול להיות מכשיר עזר לימודי רב עוצמה עם בתי הספר ישתמשו בו נכון. לדברי ד"ר נמרוד אלוני כל ניסיון להציג אותו כמכשיר שיביא ישועה לחינוך היא במקרה הטוב טיפשות של מחפשי גאולה ובמקרה הגרוע נובע מאינטרסים כלכליים של תעשיות הטכנולוגיה. לדעתו יש בשימוש במחשב אשליה של חוכמה שהמידע בו זמין, שאפשר לערוך בו טקסטים וליצור תקשורת בינאישית מורכבת וליעל תהליכים. אולם, חוכמה אינה רק מידע אלא היכולת לשאול שאלה משמעותית, לשקול את הדברים על פי המתודה המדעית המתאימה, להוסיף שיפוט ערכי ובסופו של דבר לבחור את הדרך הטובה. ולכל זה המחשב לא יכול לעזור בכלום (זינדר, 2006).

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s