תהליכי למידה

במערכת החינוך היתה נהוגה שנים רבות הלמידה המסורתית שהתאפיינה בהוראה פרונטלית ובמערכת של בחינות שבחנה את הישגי הלומדים. לשיטת הוראה זו יש יתרונות וחסרונות. לדעת מורים רבים, ההרצאה היא שיטת הוראה יעילה להקניית גוף הידע הבסיסי של התחום, תוך שליטה של המורה על הנעשה בשיעור. שיטת הוראה זו נתפסת כשיטה הנוחה והחסכונית ביותר לשם "העברת" מידע רב ומורכב, למספר גדול של תלמידים. הביקורת העיקרית על שיטה זו היא שלסטודנטים (תלמידים) תפקיד סביל בתהליך הלמידה ועל כן יעילותה נמוכה (פרנק, 2002).

נקודה נוספת שמעלים מבקרי השיטה הפרונטלית היא, שהצלחה בשיטת למידה זו תלויה במספר רכיבים. ראשית, שיטה זו אינה יכולה להתקיים בלא רצונם הכן של שני הצדדים הנוגעים בדבר. שנית, שיטת ההוראה הפרונטלית יכולה להתקיים כשלשני הצדדים יש מטרה משותפת. שלישית היא תלויה בכושרו של המרצה – אם הוא מהווה דמות חיקוי חיובית. רביעית, ההכרה בפרסונה מסוימת כבעלת המונופול הבלעדי על ידע אינה עניין של מה בכך (ארז, 2003).

לצד הגישה המסורתית התפתחה התיאוריה הקונסטרוקטיבית. לתיאוריה זו שני היבטים עיקריים: פסיכולוגי ופילוסופי. היא עוסקת בידע ובלמידה ומשמשת בסיס לרפורמה חינוכית. התיאוריה הקונסטרוקטיבית מגדירה ידע כזמני, כהתפתחותי וכנוצר בתיווך החברה והתרבות ולפיכך אינו אובייקטיבי. האדם בונה את הבנותיו לגבי העולם לאור התנסויותיו הקודמות, הידע החדש שבו הוא נתקל ונכונותו ללמוד. האדם בוחר אלו רעיונות חדשים לאמץ לעצמו ואלו לדחות. למידה לפי הגישה הקונסטרוקטיבית אינה מהווה העתק של ידע קיים. למידה היא התפתחות של יצירת משמעות על ידי הלומד. התיאוריה הפסיכולוגית של הקונסטרוקטיביזם  רואה את הלומד כלומד פעיל ולא כמאחסן וממחזר ידע. הוא מעורב, מתמודד וחודר למשמעות, בוחן את הידע על בסיס ניסיונו ולאור מטרותיו, משכלל את פרשנותו וכך את מבנה הידע שלו.

לפי התיאוריה הזאת התלמידים יוצרים ידע על ידי מעורבות פעילה עם התוכן, ולאו דווקא באמצעות חיקוי וחזרה. תיאוריה זו ממירה את המסירה הישירה של משמעויות הידע ביצירת תנאים לבניית משמעויות על ידי הלומדים. היא מעתיקה את הבנות המורה לבנייה עצמית של הבנות על ידי התלמיד. המורה אינו מקור הידע העיקרי ואף אינו מקנה ידע, אלא התלמיד בונה את הידע שלו על ידי שאלת שאלות, איסוף מידע, הפעלת מיומנויות ויצירת קשר בין כל אלה. תפקיד המורה להנחות ולהעצים את ההנעה והיכולת של התלמידים ללמוד ולהתפתח באמצעות הרהור ותמיכה. פעילויות לימודיות במסגרת תיאוריה זו מאופיינים במעורבות פעילה, פיתרון בעיות, חקירה ושיתוף פעולה עם אחרים. לטענת התומכים בתיאוריה זו ידע המועבר באמצעות מודלים של העברה לא משולב בידע קודם אשר מיועד בעיקר למטרות אקדמאיות כגון מבחנים.לעומת זאת למידה לפי הגישות החדשות מייצרות הבנה מעמיקה יותר של החומר, הפנמתו ויישומו (Goh, Ang, Theng and Lim, 2005; סלומון, 2000).

עקרונות הגישה הקונסטרוקטיבית הוכנסו למערכת החינוך במספר דרכים כגון: למידה פעילה, למידה מבוססת פתרון בעיות, למידה בקבוצות ולמידה שיתופית.

על פי הגישה הקונסטרוקטיבית במקום שהלומדים יקבלו את המידע באופו פסיבי, מעודדים אותם לקחת מעורבות פעילה יותר בתהליך רכישת הידע (Helman and Horswill, 2002). מדובר בתהליך בו התלמידים חושבים על הדברים אותם הם מבצעים Wilke, 2003)). עליהם לפעול ולא רק להאזין. הם צריכים לקרוא, לכתוב, לדון או לפתור בעיות, ובאופן כללי להיות מעורבים במשימות הדורשות חשיבה גבוהה אנליזה, סינתזה והערכה. הוראה החותרת ללמידה פעילה צריכה לשלב אסטרטגיות הוראה המערבות את הסטודנטים בעשייה ובחשיבה על הנושא הנלמד (בונוול ואיסון, 2004).

אחת הדרכים ללמידה פעילה היא הלמידה בקבוצות. הסברה היא, שלמידה בקבוצה מעודדת הבנייה של ידע ושל משמעות. כאשר הרווח העיקרי מלמידה המבוססת על שיתוף פעולה קשור לחלק הפעיל של תהליך הלמידה, לרמת העומק של עיבוד המידע והצורך בהבנה עמוקה מצד התלמידים המעורבים (Fidas, Komis, Tzanavaris and Avouris, 2005; Prince, 2004). אחת הדרכים להפעלת למידה בקבוצות היא למידה דרך פתרון בעיות. על פי שיטת לימוד זו, בתחילת השיעור מוצגת בעיה בפני התלמידים הלקוחה מחיי היום-יום ומספקת הקשר רלוונטי לתלמידים ומוטיבציה להמשך הלימוד (Prince, 2004). הטענה היא שכאשר חוקרים בעיות מהחיים האמיתיים, התלמידים עובדים תוך כדי שיתוף פעולה בקבוצות קטנות, בדרך כלל בסיועו של מנחה ועם גישה למשאבי מידע אחרים בכדי: 1) להבהיר את הבעיה; 2) לזהות צרכי למידה הנצרכים לפיתרון הבעיה; 3) לבצע לימוד אישי; 4) וליישם את הידע הנרכש על מנת לפתור את הבעיה. המטרה של תהליך לימודי זה הוא  שהלומדים ירכשו ידע וכישורים על ידי רצף מובנה של בעיות המוגשות לפי ההקשר (Pearson, 2006). ואכן במחקר שנערך בהונג-קונג (Pearson, 2006) עלה שלמידה המבוססת על פתרון בעיות מספקת גישה פרקטית לחקירת טכנולוגיות מידע ותקשורת הן בסביבת למידה פנים אל פנים והן בסביבת למידה מקוונת. דרך נוספת להפעלת תלמידים בקבוצה היא למידה באמצעות פרויקטים. (פרנק, 2005).

בסביבה קונסטרוקטיבית הכיתה היא קהילת לומדים המעורבת בפעילות, שיח וחשיבה משותפת על אודות נושאים משמעותיים ללומדים. המורים מעודדים את התלמידים להתבטא ולפתח חשיבה ביקורתית.

מודעות פרסומת

2 thoughts on “תהליכי למידה

  1. sigi ספטמבר 4, 2014 / 12:02 am

    לא ציינת מהם המקורות מהם נעזרת לכתיבת הכתבה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s