השפעת חברת המידע על מדינת הלאום

הופעתם של הטלפון הנייד, שידורי הטלביזיה בלווין והאינטרנט גרמה לכך שהתקשורת מקצה אחד של כדור הארץ לקצה השני מתרחשת ממש כהרף עין. אירועים מרוחקים מוצגים לנו על מרקע הטלביזיה בעת התרחשותם ממש. כותרות העיתונים ומשדרי הטלביזיה מביאים לבתינו חדשות על משברים, חששות ובהלות המוניות שמהן משתמע כי השינויים בכל רחבי העולם יוצאים לגמרי מכלל שליטה. רבים מאיתנו חרדים לבטחונם הכלכלי והאישי בעקבות התמורות בכלכלה העולמית והוודאויות התרבותיות והפוליטיות מתעוררות בשל הופעתן של תנועות חדשות והתפתחותן של מוסדות חדשים. דומה שסמכותן של מדינות לאום נפרדות ומוסדות חברתיים מסורתיים הולכת ונעשית מיותרת לנוכח הכוחות הגלובליים רבי העוצמה והדומיננטיים לכאורה. אפילו ערכו של הכסף שבכיסינו תלוי בתנודות של שוקי ההון העולמיים. נראה שאנו חיים בעולם של שינוי ואי ודאות הולכים וגוברים. עולם שגידנס אפיין אותו "כעולם בדהירה". אנו נדחפים לתוך סדר גלובלי שאיש איננו מבין אותו במלואו אולם הוא גורם לכולנו לחוש בהשפעותיו. מעל הכל נראה שקיימת הסכמה רחבה שמדינות הלאום שקיומן וריבונותן נתפסו כבסיס הסמכות הפוליטית בשלוש מאות השנים האחרונות ניצבות עתה מול אתגרים דרמטיים (הלד, 2005).

בעידן בו חודרים אמצעי התקשורת לכל תחומי החיים ומאפשרים לחרוג ממגבלות המקום הפיזי ולקיים תקשורת כלל עולמית, לדוגמה אינטרנט, המאפשרת כיום מרחב ציבורי, מרחב שהוא חופשי מהפיקוח של המדינה ובו יכולים האזרחים לדון בענייני המדינה והמדיניות. המידע הוא אחד הנכסים החיוניים בחברה המודרנית, כאשר המאבק על הגישה למידע הוא בין השאר פוליטי, והשליטה של אמצעי התקשורת יוצרת עוצמה פוליטית. כאשר נענה השלטון לתביעות להספקת מידע, הוא מעביר חלק מעוצמתו לאמצעי התקשורת ובכך מחזקם כמוקד של עוצמה פוליטית כפולה, שכן נוסף לתפקידי התיווך יש בידם שליטה גם על המידע. התקשורת עשויה לפגוע בבסיסי הכוח של מדינת הלאום שכבר אינה הכוח היחיד ששולט במרחב העולמי. הטכנולוגיה נתפסת ככוח המניע את ההיסטוריה ויש לו השפעה ניכרת על קביעת פניה ואופייה של החברה. על רקע זה מובעות דעות שונות הרואות את עידן המידע כתקופה פוסט-לאומית ואת קץ מדינת הלאום.

קיימות שלוש גישות עיקריות הבוחנות את עתיד מדינת הלאום בעקבות התהוותה של חברת המידע:

1) מדינות הלאום מאבדות את כוחן והרלוונטיות שלהן בעקבות השינויים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים שנגרמים בעקבות הופעת הטכנולוגיות החדשות ולא תוכל להתקיים יותר.

2) מדינת הלאום תמשיך להתקיים למרות השינויים הגלובליים וההתעצמות הבינלאומית דווקא מתחזקת ומגבירה את עוצמת המדינה והיא עדייו הגוף מרכזי המופקד על ניהול ענייני אזרחיה למרות הפעילות הבינלאומית.

3) מדינת הלאום תמשיך להתקיים אולם לא במתכונתה הנוכחית. כדי להתאים עצמה למציאות החדשה היא תעבור תהליכי שינוי ארגוניים שיושפעו מהכוחות הבינלאומיים ומהכוחות החברתיים שבתוך המדינה. הן ייאלצו להתאים את תפקידיהן ופעילותן לסביבה העולמית וייאלצו להסתגל לנסיבות חדשות שבהן עליהן לחלוק את עוצמתן ואת ריבונותן עם שותפים ציבוריים ופרטיים רבים – מעל מדינת הלאום, מתחתיה ולצידה.

בספרות המחקרית בוחנים את מקומה של מדינת הלאום מהיבטים כלכליים, תרבותיים ופוליטיים.

מההיבט הכלכלי רואים אנו כי יש מעבר מכלכלה לאומית לכלכלה בינלאומית. מעבר של סחורות, מעבר של כוח עבודה, מעבר של מפעלים מאזור אחד לאזור אחר, כמעט בלי להתחשב בצורכיהן של הכלכלות המקומיות או ברצונותיהן של הממשלות הלאומיות. המדינות אינן יכולות להבין את הכלכלה שלהן וכל שכן לשלוט בה. קיימת תלות הדדית של מדינות שונות זאת בזאת תלות כלכלית ופיננסית. מה שמאפשר את הפעילות הגלובלית זו הזרימה החופשית והמיידית של מידע זרימה אשר חושבת מחשבה כלכלית חדשה כדי שיהיה אפשר להבין אותה ולשלוט בזרימה המשפיעה על האופן שארגונים מתנהלים בו בזמן ובמרחב (סילברסטון, 2006).

טכנולוגית התקשוב משמשת כאמצעי התמסורת של זרמי ההון, העבודה, הסחורות והרעיונות ברשתות העולמיות, והאמצעי הזה מחלץ את הפעולה החברתית מן המקום המסוים והופך אותה לכלל מרחבית אם כי לא כלל חברתית. אדרבא, יכולת התנועה המהירה הופכת בפני עצמה לנכס הוני המפלג בין ה"ניידים" ששליטתם במרחב מתעצמת לבין ה"נייחים" המרותקים למקומם במרחב הגלובלי החדש (רם, 2005).

לכאורה נראה שהכלכלה מנוהלת על ידי תאגידים בינלאומיים ומונעת על ידי כוחות שוק שאין למדינת הלאום לשלוט ולפקח על התהליכים המתקיימים. כתוצאה מהפעילות הכלכלית התפוגגו הגבולות הבינלאומיים ומושג "כלכלת לאום" נעשה מיותר. אולם למעשה, תנועות ההון המאפשרות לחברות להקים חלק מרשתות הייצור במדינות אחרות לא מערערת את קיומה של כלכלת הלאום. יש שיתוף פעולה כלכלי בין המדינות ובידי מדינת הלאום יש את הכוח והיכולת לרסן את כוחות השוק (הלד, 2005).

טכנולוגיות מידע ותקשורת מספקות את התשתית לאינטראקציות שעליהן נשענת צמיחתן של השווקים העולמיים. התשתית התקשורתית המאפשרת את קיום השווקים העולמיים הפתוחים של מוצרים, שירותים והופכת את העולם לגלובלי, גורמת למדינות הלאום קושי להתמודד עם בעיות גלובליות הנוגעות לבטחון אזרחיהם ולרווחתם האישית כגון: התחממות כדור הארץ או סחר בסמים בלתי חוקיים. אין ספק שיש צורך בהתארגנות בינלאומית כדי להתמודד עם בעית הסמים. הבעיה היא שאין ממשלה בינלאומית, דוגמת ממשלת הלאום, שהיא בעלת סמכות אכיפה שיכולה לנהל את המאבק. המאמצים העולמיים לבלום את הסחר הבינלאומי בסמים תלויה בנכונותן של מדינות לאום לשתף פעולה ביניהן. כל מדינה היא בעלת סדר עדיפויות לאומי משל עצמה וכמעט לעולם איננה מוותרת מרצונה על שליטתה בענייניה הפנימיים (הלד, 2005).

עם חדירת רשתות התקשורת המרובות והנגישות הקלה של המידע, אידאולוגיות ניצבות בפני הזדמנויות חדשות ובעיות רציניות חדשות. מצד אחד, המסר שלהן יכול להגיע הביתה במיידיות ובנגישות שלא היו אפשריות מעולם לפני כן. מצד אחר, נעשה קשה במידה גוברת והולכת לחמוק מן הפלורליזם של גלי הרדיו, הטלביזיה והאינטרנט. החשיפה השגרתית של הפרט המודרני למסרים שונים ולדעות שונות הופכת את ההיאחזות כאידיאולוגיות מגייסות המונים, על דבקותן הנלהבת במטרה אחת, לקשה יותר. אם מסרים אידיאולוגיים יכולים לעורר את קהליהם ביעילות רבה יותר, יש גם סבירות גדולה יותר שהמסר שלהם לא יהיה היחיד שייקלט. למעט ניסיונות מאסיביים לבידוד-עצמי, או שיבוש ממשלתי מוחלט של שידורי ערוצי התקשורת, הסבירות שאדם מודרני ייחשף בלעדית לאידיאולוגיה פוליטית אחת ויחידה נעשית קלושה במידה גוברת והולכת (זיסר, 1999)

התקשורת מאפשרת לחרוג ממגבלות המקום הפיזי ולקיים תקשורת כלל עולמית, מיידית ובעלות נמוכה. השליטה המערבית באמצעי התקשורת יוצרת הומוגניות בתרבות העולם – כפר גלובלי. בעבר שימשו אמצעי התקשורת גורם לאומי מלכד. שידורי הרדיו היו ביטוי לזהות הלאומית, התכניות שלו סיפרו את סיפורי האומה וגיבשו מחדש את המיתוסים – הוא היה הדבק שכונן את המדינה. כיום בעקבות האינטרנט ושידורי הלווין נוצרו צורות חדשות של מערכות יחסים, צורות חדשות של השתתפות וצורות חדשות של אזרחות. חופש המידע מאפשר ביקורת על מוסדות המידע מקולות פנימיים וחיצוניים ומשמש פה למיעוטים. כיום לתקשורת יש תפקיד של ביזור ופגיעה במרקם המדינה מנגד יש הטוענים שההשפעה המערבית היא בת חלוף ואינה מתחברת לחיי היום-יום ולזהויות כמו התרבויות הלאומיות. הסיבה היא שההבניה התרבותית, התרבויות הלאומיות, נובעות ממאות שנים של המשכיות ולא קל למצוא להן תחליף או להסית אותן מדרכם. יש עדיין עיתונות מקומית, העדפה להפקות מקומיות, אמנם איסוף החדשות הוא גלובלי אך הפרשנות מקומית ,ועדיין יש פיקוח ארצי על שידורי הלווין אין ספק שיש השפעה של אמצעי התקשורת על התרבויות הלאומיות אולם אין להתעלם מקיומם של ביטויי תרבות ומוסדות תרבות מרכזיים ששומרים על צביון לאומי. אלה שסוברים שיש רק תרבות אחת מתעלמים מהדינמיקה והפעילות האנושית ברמה המקומית ומהמשכיות. לתקשורת יש עדיין תפקיד מרכזי בסיפוק משאבים סמליים לחיזוק המדינה. שידורי טלביזיה, עיתונות, חדשות ופיקוח הגופים הממלכתיים של השידור הציבורי חיים וקיימים. החדשות אמנם מגיעות מכל העולם. אולם רובם מופקים במסגרת ארצית ומקומית ולכן מושפעים מהלכי הרוח המקומיים. מדינת הלאום היא עדיין הגוף העיקרי המפקח על אמצעי התקשורת. תוכניות מהפקה מקומית זוכות מכול רחבי העולם לשיעורי הצפיה הגבוהים ביותר (הלד, 2005; סילברסטון, 2006).

יש טוענים שמהפכת התקשורת העולמית לוותה במהפכת התאגדות עולמית המתבטאת בכך שאזרחים קהילות ואינטרסים פרטיים התארגנו כדי להשפיע על התנהלותו ועל תוכנו של הממשל הגלובלי. ארגונים לא ממשלתיים ותנועות על-לאומיות נותנים ביטוי לדאגות ולאינטרסים של החברה האזרחית העל-לאומית המתפתחת בכל קשת הסוגיות הציבוריות מענייני הסביבה ועד ענייני הכנסיה. עוצמתן והשפעתן של תנועות על-לאומיות נובעות מיכולתן לארגן בני אדם ומשאבים מכל רחבי העולם למען יעדים משותפים במהירות.

כל השינויים הללו קשורים לתזוזה מהשקפה הרואה במרכזים הפוליטיים של מדינת הלאום את הזירות העיקריות להגשמת חזונות אוטופיים חברתיים. בעוד המרכזים הפוליטיים של מדינות הלאום מוסיפים לשמש ולא גם במידה קטנה יותר מבעבר, כזירה העיקרית לחלוקת משאבים. אין הם מהווים עוד את המוקד העיקרי של מימדים כריזמטיים ושל אוריינטציות אוטופיות בקרב תנועות חברתיות שונות או של מגזרים רחבים בחברה. תפנית זו קשורה לעימותים הולכים וגוברים בזירות המקומיות והגלובליות גם יחד. ההומוגניות התרבותית והפוליטית שמדינות הלאום המערב אירופאיות נחלשה בשל תהליכים שהביאו לצמיחתן של מערכות כלל אירופאיות ובמיוחד ליסודו של האיחוד האירופי. אולם אין להתעלם מהעובדה שזהויות רבות מקומיות, אזוריות, אתניות ולשוניות חדרו אל מרכזי החברות וקראו תיגר על ההגמוניה במדינת הלאום. אנו עדים עתה לדפוסים חדשים של פעילות פוליטית הקשורים קשר אמיץ לשינויים מרחיקי בבסיסי הלגיטימציה של משטרים אלה (אייזנשטדט, 2005; הלד, 2005).

מדינות הלאום מנהלות מגעים בינלאומיים בשני מישורים. כמעט לכל אחד ממשרדי הממשלה יש מחלקה בינלאומית משלו המקיימת קשר ישיר ולעתים קרובות כמעט ללא תיאום מרכזי עם הממשלה ביחסים עם הגורמים הרשמיים המקבילים בממשלות זרות. ככל שבינאום המדינה מתקדם גופי הממשלה העיקריים כגון הקבינט של בריטניה כמעט אינם מסוגלים לעקוב אחר שפע הפעילות העל-ממשלתית והבין ממשלתית ובודאי לא לפקח עליהן במישרין. בנוסף לפעילות הבינלאומית של שרי ממשלות אנו עדים בשנים האחרונות לפעילות של ראשי השלטון המקומי והרשויות התת-מדינתיות בזירה הבינלאומית במטרה לקדם את האינטרסים התרבותיים, הכלכליים והפוליטיים של המקום שהם מופקדים עליו, עובדה הגורמת לכרסום בשליטת מוסדות מדינת הלאום על הקהיליות המקומיות (הלד, 2005).

המצב הקיים בשלהי המאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת שבו מגמות עולמיות ומגמות מקומיות בשילובן הניגודי מחלישות את יחידת הארגון והזהות המרכזית של המצב המודרני הקודם, היינו מדינת הלאום, ויוצרות זירה גלוקאלית – גלובאלית לוקאלית חדשה. המגמות הגלובאליות הן מגמות העל השוחקות את מדינת הלאום "מלמעלה", מצד מערכות על-לאומיות טכנולוגיות, פיננסיות, תקשורתיות, גושיות מסחריות, המגמות הלוקאליות הן מגמות הנגד, השוחקות את מדינת הלאום מלמטה מצד הזדהויות תת-לאומיות אתניות, דתיות, גזעיות, לאומניות, אזוריות ותרבותיות אחרות. המגמה הגלובלית והמגמה הלוקאלית שוחקות את מדינת הלאום על שני מרכיביה: המרכיב המוסדי ארגוני – המדינה והמרכיב התרבותי-קהילתי – הלאום. אך בעיקר הן שוחקות את המקף המחבר שב"מדינת הלאום" מקף האמור לתת תוקף להתאמה המלאה הקיימת כביכול בין ההיבט המוסדי להיבט התרבותי ובין המסגרת המדינתית לחברה ולכלכלה. המדינה נשחקת משום שגבולותיה הטריטוריאליים חדירים ל"סיגנלים" הזורמים בערוצי הרשתות העולמיות. הלאומיות מתעמעמת משום שקיבועיה האידיאולוגיים נבקעים על ידי מסרים מבחוץ וזהויות מבפנים שאינם ניתנים לעצירה ולהכנעה. נוצר מצב חדש שבו המדינה נחלשת הלאומיות מתעמעמת, והחפיפה בין השתיים מתרופפת. מדינת הלאום, שבעבר נחשבה ליחידה לכידה אחת נתונה אתה בצבת המלחציים שבין הגורמים הממזגים אותם עם הסביבה החיצונית לה והגדולה ממנה ובן אלה המשבררים אותה ליחידות פנימיות קטנות ממנה (רם, 2005).

מודעות פרסומת

One thought on “השפעת חברת המידע על מדינת הלאום

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s