מאגרי מידע

מאגר מידע הינו אוסף של מידע בנושא, או בנושאים מסוימים המאוחסנים במתכונת ספרייתית. כאשר כל פריט במאגר נקרא רשומה והוא יכול להכיל תיאור תמציתי של ספר או מאמר בנושא מסוים. מאגרי  מידע נחלקים לשני סוגים: מאגר מידע מקומי הנמצא על תקליטור (CD-Rom), ומאגר מידע מרוחק הנמצא על השרת, אליו ניתן להגיע באמצעות תקשורת מחשבים, כאשר האמצעי השכיח ביותר כיום הוא האינטרנט.

מאגר מידע מקומי נמצא על תקליטור כולל "מנוע" בעזרתו שולטים במידע המאוחסן עליו. המנוע חייב לתת פיתרון לתפקידים השונים של המאגר: תוכנת חיפוש, שבעזרתה ניתן למצוא את הביטוי או צירוף הביטויים הדרושים, תוכנה המסוגלת להעביר קטעי אינפורמציה לקובץ מעבד תמלילים רגיל, כדי לשלב קטעים שנלקחו מן המאגר. ולבסוף: תוכנה המסוגלת להדפיס באופן נוח את הממצאים שעלו בחיפוש.

היתרונות של מאגר זה הם רבים. ראשית, הוא מרכז ביחד כמויות גדולות של טקסטים וצורות מדיה שונות. שנית, המאגר נגיש מכיוון שהוא נמצא בקרבת מקום ונמצא בשליטת המשתמש במאגר. אולם יש מספר בעיות במאגר מסוג זה. ראשית, המקור על התקליטור גם אם הוא רב הוא מוגבל במימדיו, במיוחד כאשר מאחסנים קבצי גרפיקה ואודיו.  שנית, יש בעיה של עדכון, מכיוון שעדכון המאגר כרוך בהחלפת התקליטור הישן בחדש.

מאגר מידע מרוחק הוא מאגר המאוחסן על גבי שרת של מחשב שיכול להימצא בכל מקום בעולם, כאשר באמצעות תקשורת מחשבים ניתן להתחבר אליו ולהשתמש במאגר. היתרונות הם שיש פחות הגבלה של מקום משום שמדובר במחשב עצמו ולא בתקליטור בעל נפח מוגבל. יתרון נוסף הוא היכולת לעדכן את המאגר באופן תדיר ובקלות. אולם גם כאן יש מספר חסרונות. ראשית, יכולות להיות בעיות בדרכי ההתקשרות למאגר, במיוחד שאין בנמצא חיבור בפס רחב. שנית, העלות של דרכי התקשורת, במיוחד עם מדובר בחיבור באמצעות קו טלפון  (אייזנברג, 1997; זהבי, 1996).

ההתפתחות הטכנולוגית והאינטרנט מאפשרים חיפושים, קישורי היפרטקסט והיפרמדיה ומאפשרים לתלמיד להגיע בקלות למאגרי מידע. השאלה היא האם שימוש במאגרי מידע בתהליך הלמידה יביא ללמידה משמעותית?

מאגרי המידע אינם אמורים לתפקד כמקור סכמטי של ידע, אלא כמקור נתונים שהלומד צריך לפענח להשוות למקומות אחרים ולהסיק מסקנות. הכוונה היא שהתכנים הנלמדים לא יועתקו מהמאגרים אלא ייבנו בתודעת הלומד במבחר תהליכים של אסוציאציה, קישור, הכללה, הפשטה, יצירה של מודלים וסכמות, הסקת מסקנות, העלאת השערות ובדיקתן וכל זה על סמך נתונים המופקים ממאגר (אייזנברג, 1997; גבעון ורימור, 2001).

ניתן לשלב מאגרי מידע ברמות לימוד שונות ומגוונות. ברגע שתלמיד מסוגל לאתר מידע בספר יכול  הוא לעשות זאת במאגר מידע. הפקודות ודרכי החיפוש פשוטות והשימוש במנגנוני חיפוש משוכללים ילך ויגבר ככל שהתלמיד מתקדם בלימודו, ומחפש אינפורמציה מורכבת יותר. ברמה הבסיסית יכול מאגר המידע לשמש כלי העונה על שאלות כלליות להרחבת דעת. ברמה הגבוהה יותר של לימוד צריך הלומד להיות מסוגל להבחין בין מקורות שונים. אין לבטל את תועלת המאגר כאשר יש צורך למצוא שאלה לתשובה קונקרטית (אייזנברג, 1997).

ההנחה היא כי בסביבות ממוחשבות אינטראקטיביות כמו מאגרי מידע או מסדי נתונים יש חשיבות להיות התלמיד לומד רפלקטיבי היודע ,לאור הידע והניסיון בעבר, לברור מתוך שפע המידע את אותם פריטים הנחוצים לו ליצירה של מסדי נתונים. הלומד מגדיר בעצמו את המידע שהוא מחפש ובוחר את האסטרטגיות הדרושות במהלך תהליך החקר שבחר. לשם כך עליו לשלוט בתהליכי הלמידה של עצמו, לבקרן ולנווטם במידה רבה ולהגיע לידי יכולת של הערכה עצמית. למידה זו כוללת שורה של כישורים, קביעת מטרות, חשיבה על אסטרטגיות, בחירתן והערכת יעילותן. בסביבת לימודים זו מאפיינים ברורים של מכוונות עצמית היא סביבת למידה קונסטרוקטיביסטית. בסביבה זו הפעילויות הלימודיות יזומות בעיקרן על ידי התלמיד ונבחרות על ידיו. על פי התפיסה הקונסטרוטיביסטית הרפלקסיה הוא מנגנון חיובי לבניית הידע (רימור וקוזמינסקי, 2004). 

יש החושבים שלמידה בעזרת מאגרי מידע ממוחשבים תבטל את ההבדלים בין תלמידים חזקים לחלשים הכול מצוי במחשב, והלמידה תהפוך להיות עניין טכני פשוט. התלמיד נדרש ללחוץ על המקשים הנכונים והחומר הלימודי המתאים יגיע אל הלומד. אין טעות גדולה מזו. על מנת לערוך חיפוש ולהגיע למקום המבוקש תלמיד מתקדם יפתח אסטרטגית חיפוש מתקדמת שתוביל אותו במהירות אל המקור המבוקש. תלמיד חלש שאין לו ידע רב ינסח שאילתה כללית, יאלץ לקרוא מקורות רבים שאינם רלוונטיים לנושא וקצב לימודו יואט (אייזנברג, 1997).

מטלת חיפוש במאגרי מידע המבקשת מהתלמיד להשוות בין טקסטים נתונים במאגר או מה דעתו של פלוני על עניין אלמוני הוא אינו שימוש נכון במאגר מידע המכוון להפיק אינפורמציה שתביא לעבודת חקר וגילוי. מטלה זו היא בעצם סוג עבודה באמצעות חוברת עבודה. פעילות לימודית נכונה במאגרי מידע היא לבקש מהתלמיד לאתר את דעתו של X ממקורות שונים, לרכז אותם יחד ולהסיק מסקנות (אייזנברג, 1997).

פעילויות מכוונות המנסות להפוך את האינטרנט לסביבה לימודית שבא התלמיד מתמודד עם איתור ואיסוף מידע וכך הופך את המידע לחלק מהישות שלו. אך גם כאן בדיקה של עשרות מתוך הפעילויות הנמצאות באתר מראה שרוב ה"פעילויות" האלה אינן אלא שימוש באינטרנט כבספר לימוד. האינטרנט מהווה תשתית מצוינת ללמידה רק אם נשכיל לחבר את התשתית הזאת לתהליכי למידה יעילים יהיה ביכולתנו להפיק תועלת ממנה. רק אם נצליח לצייד את התלמידים שלנו במיומנויות למידה עצמאיות, בכלי שכליים שיעזרו להם לעשות סדר בבליל המידע שמציף אותם יהווה האינטרנט כלי יעיל בחינוך. במקום להשקיע תקציבי ענק ברכישת בטכנולוגיה רצוי להשקיע תקציבים לפיתוח דרכי למידה משמעותיות אצל התלמיד (הורוויץ, 2001).

הלומד המשתמש במאגר חייב להבין שהתשאול אינו תחליף לשאלות החקר שלו והמידע המתקבל מן השאילתות המתוחכמות ביותר אינו מחליף את הצורך בחקירת הנתונים המתקבלים מן המאגר לצורך מציאת קשרים ביניהם וגילוי של תבניות והכללות. כלומר, המאגר במקרים רבים מספק את הנתונים לחקירה ועצם החיפוש במאגר אינו אלא רק חלק קטן מעצם תהליך החקירה. קיים חשש שהחיפוש במאגרי המידע, שליפת הקבצים ועריכתם הצורנית תשמש כתחליף ללמידת חקר. מסדי הנתונים צריכים להיות חומרי גלם לתהליך למידה חקרנית. אנו מעוניינים להפעיל תלמידים בחיפוש במסדי נתונים על מנת שילמדו את התחום הנדון. אי אפשר לוותר על ידע קודם, משמעותי, כתנאי ליכולת לרכוש ידע חדש. תהליכי החיפוש במאגרי נתונים לרבות החיפוש ברשת חייבים להיות התפתחותיים ומשולבים בהתפתחות ההיכרות והידע של הלומד באותו תחום… על הלומד להכיר היטב את שפת התשאול של המאגר שבשימושו… הדאגה המובעת לגבי החינוך היא שהטכנולוגיה תשתלט על ההוראה ותשנה את רעיון הקונסטרוקטיביזם "מבניה פעילה של ידע לצבירה פעילה של מידע גולמי ללא חשיבה" (סלומון, 1997, עמ' 32). השימוש במאגרי נתונים מחזק חששות אלה. החשש שעבודה טכנית עם נתונים תוך שליפת קבצים ועריכתן הצורנית וביצוע תהליכי גזירה והדבקה תשמש תחליף לחשיבה מול התכנים של הנתונים. כשאנשי חינוך משתמשים בטכנולוגיות החדשות יש סכנה לדעתו שתתקיים למידה מסורתית ביהביוריסטית הרואה בלמידה תהליך מכני של גירויים, תגובות וחיזוקים ואינה מתייחסת להבנה ולחשיבה כפי שקרא בשנות השבעים והשמונים בהכנסת לומדות האימון והתרגול למערכת החינוך. הוא מצטט את בר-הילל ( 1964 אצל סלומון 1997) האומר שצריך להיות שיתוף פעולה בי האדם למחשב, שיתוף אשר יאפשר לאדם לנצל את תכונותיו הסגוליות של המחשב לצורך הגדלת האינטליגנציה שלו עצמו. זאת כנראה צריכה להיות הדרך גם אם מאגרי נתונים למידע וללמידה (גבעון ורימור, 2001).

יש מספר יתרונות בולטים לשימוש במאגר מידע בתהליך הלימודי. ראשית, ריכוז עצום של מאות ספרים וחומרים שונים במקום אחד, עם ממשק אחיד ומנוע חיפוש המאפשר אחזור יעיל ומהיר של המידע המבוקש. שנית, השימוש במאגר מגביר את העניין, ההתלהבות והמוטיבציה ללמידה, דבר אשר מגביר את ההתעניינות והסקרנות ומביא להעמקה רבה יותר בחלק מנושאי הלימוד. שלישית, התלמיד מכיר מקורות מידע מגוונים ודרכי חיפוש מגוונות, וכן מפתח מיומנות למידה עצמאית ועצמית.

למרות כל זאת, יש גם מספר חסרונות לשימוש במאגר המידע לצרכים לימודיים. ראשית, ככל שהמאגרים מכילים יותר מידע כך גובר הקושי באיתור המידע הרלוונטי, וגובר הקושי להפריד בין עיקר לתפל. שנית, בתי ספר יצטרכו להשקיע זמן וכסף בשדרוג בלתי נגמר של החומרה והתוכנה. שלישית,  התלמידים רגילים להרגלי למידה הכוללים שינון, פסיביות והסתמכות על מקור מידע אחד, ואין להם כלים להעריך את רמתם וטיבם של מקורות המידע (אייזנברג, 1997; זהבי, 1996).

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s